נבו נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

החלטה

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (הרשמת הבכירה גילה ספרא ברנע) מיום 22.9.13, לפיה ניתנה למבקש רשות להתגונן מפני התביעה, כך שתצהירו ישמש כתב הגנה, בתנאי שהעיקול על נכס המקרקעין יישאר על כנו, חלף חובת הפקדה משמעותית.

על פי תקנה 1 (9) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות לערעור) התשס"ט – 2009, לא תינתן רשות ערעור על החלטה ליתן רשות להגן. התקנה הניחה שמי שיבקש רשות לערער הוא התובע, ומאליו מובן, שאין שום בסיס ליתן רשות ערעור למי שהגיש בקשה לרשות להגן ובקשתו התקבלה, כמו במקרה זה.

השאלה היחידה שהיה צריך להקדיש לה עיון מסויים, היתה שאלת התנאי שבו הותנתה הרשות להגן. תנאי זה היה התנאי של השארת עיקול מקרקעין, שכבר הוטל, בתוקפו. על כן, ביום 4.12.13, לאחר עיון בבקשה, מאחר שממילא יש אפשרות להטיל עיקול מקרקעין, גם בלי שהדבר ינוסח כתנאי למתן רשות להתגונן, הצעתי למבקש לשקול את הצורך בבקשה ולהודיע אם הוא מבקש למחוק את הבקשה. עוד הודעתי, שאם יבחר המבקש שלא למחוק את בקשתו, תועבר הבקשה לתגובת המשיב, ולאחר תגובתו תינתן החלטה, כולל חיוב הוצאות לטובת מי שיזכה בהליך. ב"כ המבקש הודיע שהוא מבקש לערער על קביעת הרשמת שהוא אינו רשאי להתלונן בטענת זיוף, על כך שלא פירט את הנזק, ועל כך שטענות ההגנה מעמידות לו הגנה על חלק קטן ובלתי מסוים מהתביעה. לכן, עמד על בקשתו.

חזרתי איפוא ועיינתי בבקשה, ווגם בטענות המשיב שהוגשו לאחר החלטתי על כך. אין בתצהיר שצורף לבקשה לרשות להתגונן טענת זיוף, ולא היה על הרשמת ליתן רשות להתגונן בטענה זו. אשר לפירוט סכומי הנזק, היה על המבקש לפרט את סכומי הנזק כדין טענת קיזוז, והוא לא עשה כן. למרות זאת ניתנה לו רשות להתגונן בטענתו הבלתי מפורטת, ואין הוא יכול להלין על כך. הערעור הוא תמיד על התוצאה. אכן, טענות ההגנה המפורטות היו על חלק קטן ובלתי מסוים מהתביעה, אבל בכל זאת הרשמת נתנה למבקש רשות להתגונן בכל טענותיו, ללא תנאי ממשי, מלבד תנאי עיקול המקרקעין.

עיקול המקרקעין הוטל קודם להחלטת הרשמת בבקשה לרשות להתגונן והרשמת החליטה בהחלטות קודמות, שלא הוגשה בקשה לרשות ערעור עליהן, שמתקיימים בעיקול המקרקעין התנאים להטלת עיקול זמני, לרבות אפשרות הכבדה על ביצוע פסק הדין. על כן, העיקול שנוסח כתנאי לרשות להתגונן, למעשה אינו תנאי כלל. גם ללא העלאת העיקול כתנאי, היתה הצדקה להשארת העיקול על כנו, כצו זמני.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. המבקש ישלם למשיב הוצאות הבקשה בסך 8,850 ₪. המזכירות תעביר למשיב את העירבון שהופקד, על חשבון ההוצאות.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ד, 22 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: